מעניין אותי לדעת עוד

אז מהו מודל אפר״ת? שמעתם עליו פעם? כדאי לפתוח את העיניים ולקרוא טוב טוב כי אין אחד שהמודל הזה לא חל על אירועים בחייו, כולל הדאלי למה.

אז מהו מודל אפר״ת ואיך המודל הזה יכול להשפיע על חיינו? היה היה פסיכולוג ידוע בשם אלברט אליס. אלברט אליס היה אחד מאבות הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי. השיטה הקוגניטיבית- התנהגותית מציעה טיפול בבעיות שהמטופל מביא איתו באמצעות שני רבדים: האחד – יצירת שינוי בתפיסה הקוגניטיבית של המציאות. והשני – טיפול בהתנהגות, מתוך המחשבה שההתנהגות משפיעה על הפרשנות, ושגם תהליכים קוגניטיבים ומחשבות אוטומטיות, נרכשים בלמידה התנהגותית.

אליס פיתח מודל וקרא לו מודל ABC (עם הארכה ל ABCDE). לימים גם אלפרד אדלר הרחיב את עמדותיו לגבי המודל הזה וקרא לו מודל אפר״ת (בתרגום חופשי לעברית).

אז מה בעצם מודל אפר״ת, או מודל ABC?

לצורך הפשטות, נדבר רק על אחד מהם – נניח מודל ABC:

כאשר פיתח אליס את המודל, הוא טען שלמעשה כאשר אנו חווים ארוע בחיינו, כל ארוע, לא הארוע הוא זה שיפעיל את הרגש אלא מחשבות לא רציונליות שיגיעו באופן מהיר ולא-רציונלי לפני שנפתח את הרגש לארוע.

במילים אחרות, הפרשנות שניתן לארוע היא זו שתקבע את הרגש שנחווה כלפי אותו ארוע.

על פי מודל אפר״ת, כאשר אנו חווים ארוע כלשהוא, יווצר המעגל הבא:

מודל אפרת

אנחנו חווים איזשהוא ארוע (A), ואותו ארוע יעורר בנו איזושהיא אמונה/ ציפייה/ תפיסה קדומה (B). עוד לפני שהקדשנו לכך מחשבה מודעת, אותה אמונה מעוררת בנו את התוצאה – הרגש שאנו מרגישים (C). ה – consequence, הוא למעשה הרגש שנחווה בהתאם לאמונה שהארוע עורר בנו.

אבל המעגל לא חייב להיות ככה. ובמודל אפר״ת, או במודל ABCDE, ישנה אפשרות לשינוי.

איך נעשה השינוי?

אז כאן, כאשר אני חשה את אותו רגש מתעורר, אני יכולה לעשות dispution – כלומר להפריך אותו (D). לשאול את עצמי אם בעצם זו הפרשנות היחידה לארוע. אם אצליח בשלב ההפרכה, אז אני כבר לא שבויה של הרגשות שלי – ואז אני יכולה לעשות הערכה מחדש (E), ובהתאם גם לחוות רגש שונה מהרגש שחוויתי קודם.

ואם אתם חובבי עברית  –  אז מודל אפר״ת זה ממש העיקרון הזה, פשוט הייצוגים הם אחרים: ארוע – פרשנות – רגש – תגובה.

והעיקרון זהה:

הארוע הוא זה שיוביל לפרשנות שלנו את הארוע — הפרשנות ולא הארוע עצמו היא זו שתיקבע את ה —- רגש. הרגש שלי לארוע מסויים יתעורר כתוצאה מהפרשנות האוטומטית שלי לאותו ארוע. ולכן, ברגע ששיניתי את הפרשנות שלי לארוע מסוים — גם התגובה שלי יכולה להשתנות בהתאם אליה.

רוצים שניקח דוגמה רגע?

נגיד שסיימתי מטלה מסויימת בעבודה. אני שמחה ומרוצה, הולכת לבוסית שלי ומראה לה את מה שעשיתי. אבל איך שאני נכנסת לחדר היא מזעיפה אלי פנים. ברגע הזה התגובה האוטומטית יכולה להיות: וואי. היא שונאת אותי. היא תמיד עושה לי פרצופים ולא מרוצה ממני. מה יש לה זאת? ואז גם אני אוטומטית אגיב בהתאם – קרוב לוודאי שהתגוננות, ובהזעפה חזרה. מעגל שלילי שבו אני יכולה רק להפסיד.

אבל, ופה הקטש: מה אם אוכל לומר לעצמי, בשבריר שניה, שהיא מזעיפה פנים כי היא בדיוק קיבלה שיחה מבית הספר של הבן שלה? או שמעה חדשות לא טובות? אז אוכל כנראה לגייס הרבה יותר אמפתיה. אוכל לבוא ולהציע את עזרתי או את תמיכתי, או להתרחק מתוך הבנה שעכשיו היא צריכה זמן לעצמה. אבל בכל מקרה לא אכנס עם עצמי לכל המונולוג הזה של ארוע שלם שבעצם לא קרה.

כמה משחרר זה, לא?

או נגיד בכביש. כולנו מכירים את זה. אנחנו עומדים בנתיב שלנו בנינוחות, שומעים לנו שיר בכיף, ופתאום מישהו מנסה לחתוך אותנו. אנחנו נתעצבן: מה פתאום שהוא יעקוף אותי, למה מה קרה? לכולנו מתנפח הוריד של הישראלי המכוער.

אבל מה אם זה בחור שאשתו בדיוק הודיעה לו שיורדים לה המים?

או שהבן שלו מרגיש ממש רע והגננת בדיוק התקשרה לבקש שיבוא?

או מישהו שממהר לאמא שלו שהתעלפה?

הבנתם את הפרנציפ.

ברגע שנספר לעצמנו את הסיפור אחרת, גם המשקפיים שלנו משתנים.

אז באיזה משקפיים אנחנו בוחרים להסתכל?

האופן בו נפרש את הסיפור הוא זה שיוליד את הרגש שנחווה.

וזה כל היופי, כי זו לחלוטין הפרשנות שלנו. המיינדסט שבו נהיה.

כדי להמחיש את הנקודה, תסתכלו שניה בתמונה הזו.

 מודל אפרת

מה אתם רואים בה?

פנים? ואזה?

(הרבה יותר קל לראות פנים כי לזה המוח שלנו מחווט, אבל שניה אחכ רואים גם את התמונה השניה)

אבל אנחנו רואים פה גם וגם. התפיסה שלנו את העולם אינה אובייקטיבית, ובהתאם לזה גם הפרשנות שלנו.

ויש עוד:

מודל אפרת

אז אפשר להמשיך עם אשליות הראייה האלו לנצח (אני אישית מתה על זה), אבל הפרנציפ הוא שמה שקובע הוא הפרשנות שלנו, ולא הנתונים האובייקטיבים. הרבה פעמים הנתונים הם בכלל לא חלק מהסיפור שבנינו לעצמנו בראש.

שווה לזכור את זה, בפעם הבאה שאתם במלכוד 22 עם עצמכם. אולי יש משהו שאתם יכולים לפרש אחרת?

תחשבו על זה,

שני

+++++++++++

אהבתם את הפוסט? אפשר לקרוא עוד דברים שאני כותבת ממש כאן 

רוצים להיפגש גם מחוץ למרשתת? התעדכנו בהרצאות שלי 

מתעניינים בסדנה או קורס לפסיכולוגיה חיובית? את זה עושים כאן 

אתם גם תמיד יכולים לדבר איתי או לכתוב לי ולברר מתי הסדנה או ההרצאה הבאה – shanigels@themindset.co.il , 054-6968373

ודבר אחרון, נהניתם? אל תשמרו את זה רק לעצמכם. שרינג איז קרינג ?

מעניין אותי לדעת עוד

כל הזכויות שמורות למיינד-סט