מעניין אותי לדעת עוד

אז מה זו בכלל תבנית חשיבה מתפתחת? ומה אלברט איינשטיין יכול לתרום לנו להבנת המושג?

התשובות יגיעו, אבל ההתחלה בסיפור. ובסיפור שמוכר לרבים.

מכירים את זה שהמורים אמרו עליכם ש״אתם לא ממצים את הפוטנציאל שלכם״?

מכירים את זה שמורה מרושע אמר לכם שצר לו, אבל ממכם ״לא ייצא שום דבר וכדאי שתבינו את זה כמה שיותר מהר, ולטובתכם״?

אבל זוכרים את זה שהתחושה הפנימית שלכם היתה שונה לגמרי? שאתם בתוך תוככם ידעתם שבידיהם טעות מרה, ושיבוא יום והם עוד יעמדו על טעותם… הרגשתם את העצמי האמיתי שלכם, את היכולות שלכם, ידעתם שהכוחות אצלכם, והבטחתם לעצמכם שאתם עוד תוכיחו לעולם שהם טעו…

ובכן גם לבחור הזה זה קרה:

 איינשטיין הצעיר

ואתם יודעים מי הוא גדל להיות?

האיש הזה:

איינשטיין, היתה לו תבנית חשיבה מתפתחת

מכירים?

אז כן, ממש היום, בתאריך ה 14.3(טוב נו אתמול, ממש רציתי לכתות את הפוסט הזה אתמול אז תהיו איתי), לפני כמה שנים, נולד אלברט איינשטיין.

הוא לא נולד גאון. הוא הצטיין במתמטיקה ובפיזיקה אבל דברים אחרים לא באו לו בקלות.

המורה שלו ללטינית אמר לו ש״צמח זה לעולם לא ייעשה קמח״ – שזה ״אתה לא תגיע לשום דבר״ בשפה של פעם.

אחר כך, כאשר התחיל ללמוד במכון הטכנולוגי של שוויץ, כינה אותו הרמן מינקובסקי ״כלב עצלן״. (אל דאגה, לימים התחרט מינקובסקי והפך לאחד ממעריציו. מה תגידו על זה…)

לאיינשטיין לא היתה עבודה קבועה והוא התפרנס מעבודות מזדמנות ומשיעורים פרטיים במתמטיקה ובפיזיקה.

הוא הרגיש שלא הגיע לאף הישג, עד כדי כישלון. הוא כתב לעצמו ש״ אני מהווה רק נטל על בני משפחתי, בוודאי מוטב היה אלמלא נולדתי"

אחרי כמה שנים שבהן הוא ממש לא מצא את עצמו מבחינת עבודה, והזדמן למגוון עבודות קטנות ולא משמעותיות, הוא אפילו נותר חסר אזרחות. הוא היה פציפיסט ולכן ויתר על אזרחות גרמנית, ולקח זמן עד שהוא קיבל את האזרחות השוויצרית אותה ביקש.

כאשר קיבל אזרחות זו, החל לעבוד במשרד הפטנטים השוויצרי בדרגה הנמוכה ביותר בהיררכיה.

לבסוף סיים דוקטורט באוניברסיטת ציריך, והתמודד על משרת פרופסורה באוניברסיטה. גם אז כמעט ולא קיבל אותה. קולג אחר זכה בתקן. ברגע האחרון הקולגה ויתר על המשרה ואיינשטיין הוא זה שנכנס לאוניברסיטה.

כשאנחנו שומעים את השם שלו, אנחנו חושבים באופן אוטומטי על הניצוץ הגאוני. כמה קל זה לדמיין איך תגליותיו פשוט נחתו עליו…  אבל זה כל כך רחוק מהמציאות. איינשטיין עבד קשה, בטח ובטח בתחילת דרכו, וחווה לא מעט תחושות של כישלון וחוסר הצלחה. הוא פשוט לא נתן לזה להכתיב את גורלו. הוא החליט להתמיד. הוא לא הפסיק ולא התייאש, ולמרות כל האתגרים נשאר במצב של למידה והתפתחות. וזו תבנית חשיבה מתפתחת.

שואלים את עצמכם מה זה אומר? אז תמשיכו לקרוא.

קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד, הביאה לעולם את המושג החשוב של growth mindset לעומת fixed mindset. ואם בשלב זה אתם שואלים את עצמכם מה זה בכלל מיינדסט, אז בצדק. זה באמת לא הכי ברור. אז מיינדסט זה בעצם מערך האמונות שלנו, ההשקפה שלנו, תבניות החשיבה שדרכן אנו מסתכלים על העולם. מיינדסט זה בעצם האופן שבו אנו מסתכלים על הכשרונות והאינטיליגנציה שלנו.

ובהתאם לזה, fixed mindset – מיינדסט מקובע – היא ההשקפה שהיכולות שלנו הן מה שהגענו איתו לעולם. מה שקיבלנו – זה מה יש. take it or leave it. זו ההשקפה שיכולות שלנו הן לא ברות שינוי, ובעצם הן כמו אבנים – לא ניתן להשפיע עליהן.

לעומת זאת, growth mindset – מיינדסט מתפתח – זו ההשקפה שהאינטיליגנציה שלנו וגם הכשרונות שלנו הם ברי שינוי. שהם לא חצובים בסלע, אלא רק פוטניצאל ל-משהו. שמה שקובע לאן אגיע בחיי, הוא המאמץ שאשקיע בדברים, והנחישות שאפגין בהתמודדות שלי עם אתגרים. מיינדסט מתפתח מסתכל על היכולות שלנו כעל נבט, שרק אם נטפח אותו במאמץ מכוון, הוא יגדל, כיוון שזה לחלוטין טעון גדילה. שהיכולות והאינטיליגנציה שלנו הם לא יש או אין, אלא פוטנציאל בלתי מוגמר שיש ללטש אותו באמצעות נחישות, מאמץ, למידה ושיפור.

המיינדסט שלנו קובע כל כך הרבה מההתנהלות בחיינו.

מיינדסט מקובע יכתיב לנו פחד מאתגרים – כי איזה חכם רוצה לקחת אתגר ולערער על החוכמה שלו?

המיינדסט שלנו יכתיב לנו התמודדות עם כישלון – כי הכישלון אינו מצומד לתהליך אלא לנו (לא ״אני נכשלתי״, אלא הקולוסליות של ״אני כישלון״).

המיינדסט שלנו יכתיב לנו איך נתמודד עם ביקורת, עם צמיחה, עם שינויים, הוא יכתיב את אופן ההתמודדות שלנו עם אתגרי החיים.

ובשלב הזה, גם אם אתם תופסים את הראש ומבינים כמה המיינדסט שלכם היה מקובע עד היום, זה גם בסדר. כי אתם בטוח גם בעלי מיינסט מתפתח בחלק מההשקפות שלכם. ובכולנו יש גם את המיינדסט מתפתח וגם את המיינסט מקובע.

ומה שעוד יותר טוב, שמיינדסט אפשר לשנות.

וגם אם התפיסה שלכם היתה קצת מקובעת מידי עד היום, מודעות פשוטה לנושא יכולה להפוך את התפיסה שלכם לתפיסה מתפתחת.

מיינדסט מתפתח נותן במה לנחישות ולמאמץ, ולכוחו של הזמן ביכולת להשתפר ולצמוח.

לכך שהמוח שלנו נמצא כל החיים בתהליך של צמיחה, והחכמה. לכך שהוא בר שינוי: mind – set.

אחד הציטוטים הפחות מפורסמים של איינשטיין הוא "It's not that I'm so smartit's just that I stay with problems longer." גדול הגאונים של דורנו, יחיד בדורו, הצביע על הכוח הפשוט שיש בבנחישות ובהתמדה לאורך זמן מול אתגרים ומשוכות.

הוא ניסה ללמוד מהאתגרים שניקרו לו בדרך כמיטב יכולתו, והמשיך ללכת, גם כשהגשם ניתך עליו בעוצמה.

אז מה עושים עם זה?

ואיך נוכל לטפח את תבניות החשיבה שלנו ושל ילדינו באופן כזה שניתן יותר מקום לתבנית חשיבה המתפתחת ופחות מקום לתבנית חשיבה המקובעת?

אז בשלב הראשון, כדי לשנות מיינדסט כדאי לנו להבין שכמו שכבר נכתב מעלה, לכולנו יש מזה וגם מזה. לכולנו יש תחומים בהם קל לנו לאמץ תבנית חשיבה מתפתחת: אם זה בתחומים כמו יצירתיות, ספורט, או הרגלי ניהול זמן. ועם זאת, ישנם תחומים בהם אימוץ תבנית חשיבה מקובעת הוא ברירת המחדל שלנו, תחומים שבהם נתמודד עם אתגר גדול יותר באימוץ תבנית חשיבה מתפתחת. אלו יכולים להיות תחומים כמו מתמטיקה, יכולות אומנותיות, כישרון בעסקים, יזמות, כישרון ל״ביזנס״, ועוד.

לכן בשלב הראשון אתם מוזמנים לשאול את עצמכם – מהן תבניות החשיבה שלכם? באילו תחומים אתם יותר ״מקובעים״? ולגבי אילו תחומים ההשקפה שלכם היא השקפה מתפתחת?

כעת אפשר לאמץ תבנית חשיבה מתפתחת על ידי אימוץ של שפה מתפתחת. 

זהו הכוח של המילים שאנו אומרים, לעצמנו ולסביבתנו. אנו רוצים שהילדים או העובדים שלנו יהיו נחושים ולא יתייאשו מכשלונות. אבל איך עושים זאת? איך מטפחים אנשים להיות כמו אלברט הצעיר שלא התייאש כאשר מוריו אמרו לו שלא יצא ממנו כלום והמשיך ללכת בדרכו שלו? ואיזה מזל שעשה זאת, תחשבו איפה היה העולם לו היה מקשיב לכל המלרלרים. אם זו המטרה שלנו, כדאי שנדבר בשפה מתפתחת לעצמנו וגם לאנשים שלידינו. כדאי להיות מודעים לדרכי החשיבה שלנו ולמסרים שאנו שולחים באמצעות השפה שלנו ובאמצעות המעשים שלנו.

וכאן אפשר להביא מספר דוגמאות לשפה שהיא מקובעת, ואיך ניתן להמיר אותה לשפה מתפתחת:

במקום להגיד – אני טמבל /סתום/ טיפש/ לא יוצלח – תאמרו לעצמכם – מה אני מפספס פה? איפה הפיתרון?

במקום לומר לעצמכם – זה קשה מידי – אפשר לומר – זה דורש מאמץ רב.

במקום לומר על מישהו שהוא כנראה ממש חכם – תציינו לעצמכם שכדאי ללמוד את האסטרטגיות שלו.

ובמקום לומר לעצמכם שיש לכם כישרון טבעי לתחום מסוים – תשאלו את עצמכם איך תוכלו להשתפר בתחום הזה.

וכך במקום שתפנו את תשומת הלב המחשבתי שלכם ליכולת, למה שנתון, ותקבלו אותו כגורם מאפשר או מגביל, אתם מפנים את הזרקור למאמץ, לשיפור, ולהתפתחות תמידית.

האסטרטגיה השנייה באימוץ מיינדסט מתפתח הוא בשינוי הפוקוס שלנו בפידבק שאנו שולחים לסביבה שלנו.

זה היה משפט גם ארוך וגם מסורבל אז בואו נפשט:

אנחנו נוטים לומר לילדים שלנו כמה הם חכמים, מוכשרים, יפים, וכל מילה שנייה שלנו היא – כל הכבוד! בדרך כלל זה גם מגיע עם שמונה סימני קריאה.

אבל אם ילדה מקבלת שבח על חוכמה כאשר היא מצליחה להבין משהו במהירות או בקלות, אז מה היא אמורה לחשוב על עצמה כאשר היא לא מצליחה להבין משהו במהירות או בקלות?

אם ילד חושב שהצלחות העבר עושות אותו חכם, אז מה זה אומר עליו כאשר הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים?

האוטומט המחשבתי הוא – אם הצלחה עושה אותי חכם, אז ההתמודדות עם אתגרים עושה אותי טיפש!

לעומת זאת, אם נשבח את התהליך, ולא את התוצאה – אם נשים את הזרקור על המאמץ ועל העבודה הקשה (לא מילה גסה!) – אז המסר הוא שהערכתנו נתונה למאמץ, לתהליך, וזה בסופו של דבר גם מה שיוביל להצלחה.

במחקר פשוט ומעניין שנעשה על שתי קבוצות ילדים שהתבקשו להרכיב פאל, נתנו לכל קבוצה פידבק שונה. קבוצה אחת קיבלה משוב על יכולת (וואו, הצלחת את הפאל – אתה כנראה ממש חכם, והקבוצה השניה קיבלה פידבק על מאמץ – וואו, הצלחת את הפאזל – כנראה שממש התאמצת..). בהמשך שתי הקבוצות נאלצו להתמודד עם רמת קושי גבוהה יותר, ונחשו מה.

איך לעודד ילדים

אז כן. הקבוצה שקיבלה את המשוב על המאמץ התמודדה הרבה יותר טוב גם כשרמת הקושי עלתה, לעומת הקבוצה השניה.

ולבסוף, המיינדסט שלנו תלוי גם ביחס שלנו לכישלון: כיצד אנו מתמודדים עם כישלון? האם כשלונות מרפים את ידינו? האם אנחנו צומחים מהם?

כאן ניתן לעשות עבודה עצמית רבה, וכאן גם תבוא לידי ביטוי ההתנהגות שנפגין לילדינו. שאלו את עצמכם מהי הנכונות שלכם להיכשל? מהי הנכונות שלכם לעשות זאת מול אנשים אחרים? וכיצד אנו מדגימים לאנשים שאנו לומדים מכישלון? אפשר לדבר עם ילדים על כשלונות שלנו ושלהם באופן חיובי ובונה, ולהבין ביחד כיצד לצמוח מהם. וכמובן – נאה דורש נאה מקיים. אם הם שפכו כוס מים, או שברו צלחת – אתם בטוחים שלצעוק עליהם ״מה עשית״?? בשיא העצבים יראה להם איך כן צריך לעשות? קחו סמרטוט, ותנו אחד גם להם, ותדגימו איך מתקנים טעויות – ואיך מנגבים מים מרצפת המטבח.

תזכרו שטעויות הן חלק קריטי מתהליך הלמידה, וגם כשהם ואתם למדתם ללכת, כנראה נפלתם כמה פעמים לפני שגרפתם הצלחה. דברו על הטעויות שלכם, וכן – גם עם הילדים. זה בסדר. הם לא יעריכו אותכם פחות. כך הם ילמדו לנתח גם את הטעויות שלהם, בעיניים פקוחות וביקורתיות. באופן כזה, תוכלו ליצור את הקרקע הבטוחה לנטילת סיכונים, אתגרים, ולהתמודדות מול חוסר ודאות.

לפתח מיינדסט מתפתח זו עבודה עצמית שוטפת. מאד קל להסתכל על הצלחות של אחרים ולא לחשוב על כך שאנו רואים רק את קצה הקרחון. מה שאנו לא רואים זה את המאמץ הרב, השקעת הזמן האינסופית, המכשולים שהיו בדרך, הכשלונות, ואינסוף נקודות הכמעט-שבירה. את כל הקרחון שמתחת לפני המים.

קשה לזכור ועוד יותר קשה להפנים שההצלחה שאנו מביטים עליה, היא כבר המוצר המוגמר.

תבנית חשיבה מתפתחת

בסופו של דבר, פיתוח תבנית חשיבה מתפתחת הוא תהליך. תהליך שלא קורה ביום אחד ודורש מודעות ואימון. במילים אחרות-  כדאי לאמץ תבנית חשיבה מתפתחת לגבי התהליך של יצירת תבנית חשיבה מתפתחת… ותמיד אפשר לזכור, שגם לאלברט הצעיר, השתלמה הנחישות.

+++++++++++

אהבתם את הפוסט? אפשר לקרוא עוד דברים שאני כותבת ממש כאן 

רוצים להיפגש גם מחוץ למרשתת? התעדכנו בהרצאות שלי 

מתעניינים בסדנה או קורס לפסיכולוגיה חיובית? את זה עושים כאן 

אתם גם תמיד יכולים לדבר איתי או לכתוב לי ולברר מתי הסדנה או ההרצאה הבאה – shanigels@themindset.co.il , 054-6968373

ודבר אחרון, נהניתם? אל תשמרו את זה רק לעצמכם. שרינג איז קרינג ?

מעניין אותי לדעת עוד

כל הזכויות שמורות למיינד-סט